אבל במדינת המנהלת ובראשה אבנר "אצבעוני המפקד" קופל , ערב כדורסל נורמלי, הפך להיות סיוט מייגע באורך סרט פלצני של ספילברג , רק בלי החייזרים , אוווופס , שכחתי את השופטים.
אז מה היה לנו? משחק לא צמוד שהתעקש להיות צמוד באדיבותו של פיני גרשון השר לעניני חילופים חברתיים , שהחליט משום מה בהבדל של 15 בחצי להפוך את המשחק למעניין , הקפיא את לימונד וכספי האנרגטים והכניס במקום את טל בורשטיין ומגי המנומנמים, החזיר את חולון למשחק , שעצם היותה מחזיקת גביע המדינה מראה עד כמה הכדורסל שלנו התדרדר, והכל לשם מה?
בשלב זה של העונה רצוי כבר לא לעשות יותר מדי נסיונות, טל בורשטיין ראה בשלב השני של העונה יותר ספסל ממגרש ובצדק , למרות עברו המפואר , טל בורשטיין של העונה לא מזכיר במאום את אותו טל בורשטיין שהיה הישראלי הכי בכיר באיזור , שילוב מרתק של גובה שכל וקורדינציה , שהפכו להיות גירסה איטית וחסרת ביטחון סטייל חג'ג'.
לטל בורשטיין מגיע סטנדינג אוביישן , ב20 הבדל בסוף העונה , לא להתבזות בעוד נסיות לתת לו צ'אנס שכבר לא יכוסה. לעומתו שלא בצדק דרק שארפ שלמרות שהוא יותר מבוגר מסופקלס והרגליים כבר לא אותו הדבר , עדיין מביא את הלהט הכי "פרש" בכדורסל הישראלי , סופסל לו ללא הצדקה ולו בכדי לתת עוד צ'אנס לעוד שחקן ועוד זר ועוד נסיון.
רק מה? שכולם פוגעים באיזור חיוג 04 מהשלוש , נכנס לו השד הקטן כדי לדפוק 3 כאילו הוא היה ברוטציה כל העונה.... תותח לא?
הקיצר , שנה עברה והחזרנו לעצמנו את אליפות הסיבוב , עולם כמנהגו נוהג , והגיע MONEY TIME , ראבק פיני , בלי נסיונות , בוא נגמור כבר את הסיוט הזה , ויאללה נבנה את האימפריה מחדש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה