על השחיטה

winner Doron

הרבה חסד עשו שלשום צמד השדרים הישראלים של המשחק , לאיש המשחק האמיתי למרות שסבל שוב מערך התקפי חלש , דורון פרקינס האיש והרצון , במו ידיו , חתום על נצחון החוץ היוקרתי של מכבי במוסקווה.

ישנם לא מעט שחקנים מוכשרים ביורוליג , חלקם ידועים יותר חלקם ידועים פחות , למכבי יש שחקן אחד כזה  (סופו) וכמה חברה חיוביים +- , מאומנים להפליא ע"י אחד מטובי המאמנים ביבשת , ויש לה את אחד משני הגארדים השומרים הכי גדולים ביורוליג , יחד עם דיאמנטידיס, וללא ספק אחד מהשחקנים שהכי חיים את המשחק.

לחיות את המשחק , זהי בהחלט תכונה שמבדילה את אלו שחותרים לנצחון למרות הכל , לאלו שעושים מהלך ומוותרים על הכל שאותו מהלך לא מצליח , יש לי הרגשה עמומה , שאם דורון פרקינס היה שחקן במכבי של אותו גמר מול מילאנו והאייר בול של דורון אחר (ג'מצי') איך שהוא הכדור היה מוצא את דרכו לידיים של פרקינס , ככה זה שאתה חיית משחק כזאת , אתה תמיד בקרבת הכדור , תמיד במרכז הענייינים , איך אמר את זה צ'ארלס ברקלי , "אתה לא יכול לעשות כלום , בלי הכדור".

אז אולי הם לא כל כך יפים , ןבטח לא מוכשרים כמו הרבה מאד שחקנים שעברו במדים הצהובים , אבל לשחקנים האלו יש רצון ונכונות כמו שלא היו להרבה קבוצות שלבשו את המדים הצהובים שהשם מכבי תחל אביב מתנוסס עליהם , וזה מחבר אותם אלנו , וזה מספיק בהחלט , כל עוד הם מונהגים בידי האיש , הרצון , ודרייב , דורון פרקינס , הMVP היחיד שיכול לסיים משחק עם ראנקינג חד ספרתי.

בראוו.

בולדוגים

7 דקות לתוך הרבע הראשון , שפשתי את עיני , הייתכן?

האם מדובר באותה קבוצת כדורסל שהצליחה ברבע אחד בויטוריה להיות 20 נקודות הבדל מתחת ,תוך תצוגת כדורסל מחפירה , ותוך שבועיים זה מתהפך? יכול להיות שאני שיכור?

כנראה שהתשובה לזה נעוצה איפה שהוא באותו רבע ראשון אומלל בויטוריה , בלאט שעד אז לא הבין עם מה הוא מתעסק , שם את החוק הישראלי בצד , העלה את סופו לחמשייה , והבין סופית שהדבר הכי חשוב היום בגדורסל האירופאי הוא לא איך אתה מסיים את המשחק , אלא איך אתה מתחיל אותו.

הרכב אחד שגוי מול ויטוריה עשה את המשחק לפח זבל אחד גדול מהרבע הראשון , אותו הדבר לגבי המשחק מול פרטיזן רק ההיפך , הגנת פלדלת שבשפיץ הגארד השומר הכי טוב אחרי דיאמנטידיס , פארגו המשתפר , אידסון החכם , וסופו המפתיע , סתמו את הרחכה ויצאו לטיסה מטורפת שלצעד וחצי , אותה הוביל הציפור החיננית הלא שומרת היחידה בסגל , ליאור אליהו. 

נכון ההמשך דמה יותר לתאונת דרכים מרובת משתתפים , מאשר למשחק כדורסל , אבל את הפרצוף של מכבי החדשה , לוחמת , שורטת , פיסית , שומרת והוכת חזק על הריבאונד , למדנו להכיר ולהוכיר.

לפיני לקח את כל שלב הבתים להפנים מי היא המכבי שהוא רואה בעני רוחו , לבלאט לקח רבע אחד , לא שזה אומר משהו אחד על השני , אבל זה אומר שבלאט הפנים כבר מה הקבוצה שלו שווה , והולך עם הכיוון הזה , לא מכריח שום דבר, וגם זה חשוב.

ועדיין הקבוצה הזאת חסרה גארד סקורר וגבוה משלים וחוסם כדי להיות קונטדרית לפיינל פור , אבל בינתיים היא שורטת את דרכה בשלב הבתים , אני מת על זה , ואתם?

שוב איתכם

אחרי כל כך הרבה זמן , אני שוב איתכם , חולק איתכם את מה אני מרגיש כלפי הקבוצה האהובה שלי , עוד עונה , מאמן חדש , שחקנים חדשים , כאילו כלום לא השתנה.