הרבה חסד עשו שלשום צמד השדרים הישראלים של המשחק , לאיש המשחק האמיתי למרות שסבל שוב מערך התקפי חלש , דורון פרקינס האיש והרצון , במו ידיו , חתום על נצחון החוץ היוקרתי של מכבי במוסקווה.
ישנם לא מעט שחקנים מוכשרים ביורוליג , חלקם ידועים יותר חלקם ידועים פחות , למכבי יש שחקן אחד כזה (סופו) וכמה חברה חיוביים +- , מאומנים להפליא ע"י אחד מטובי המאמנים ביבשת , ויש לה את אחד משני הגארדים השומרים הכי גדולים ביורוליג , יחד עם דיאמנטידיס, וללא ספק אחד מהשחקנים שהכי חיים את המשחק.
לחיות את המשחק , זהי בהחלט תכונה שמבדילה את אלו שחותרים לנצחון למרות הכל , לאלו שעושים מהלך ומוותרים על הכל שאותו מהלך לא מצליח , יש לי הרגשה עמומה , שאם דורון פרקינס היה שחקן במכבי של אותו גמר מול מילאנו והאייר בול של דורון אחר (ג'מצי') איך שהוא הכדור היה מוצא את דרכו לידיים של פרקינס , ככה זה שאתה חיית משחק כזאת , אתה תמיד בקרבת הכדור , תמיד במרכז הענייינים , איך אמר את זה צ'ארלס ברקלי , "אתה לא יכול לעשות כלום , בלי הכדור".
אז אולי הם לא כל כך יפים , ןבטח לא מוכשרים כמו הרבה מאד שחקנים שעברו במדים הצהובים , אבל לשחקנים האלו יש רצון ונכונות כמו שלא היו להרבה קבוצות שלבשו את המדים הצהובים שהשם מכבי תחל אביב מתנוסס עליהם , וזה מחבר אותם אלנו , וזה מספיק בהחלט , כל עוד הם מונהגים בידי האיש , הרצון , ודרייב , דורון פרקינס , הMVP היחיד שיכול לסיים משחק עם ראנקינג חד ספרתי.
בראוו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה