יום שבת, 30 במאי 2009

רטרו



אם נתייחס בעירבון מוגבל , להחתמות האחרונות של מכבי  (כמובן לפי העיתונות , מנסיון מר לא מכריזים על כלום עד שאין חתימה מתועדת) , או לפחות לגל השמועות סביב שחקנים מסוימים יש פה בבירור ניסיון ל"החיות" את הקבוצה ההיא של שאראס - פארקר - ניקו , שלשיית גארדים גבוהה , שכל אחד משחקניה יכול להוביל כדור , ויינשיבסקי , המוחתם הוודאי היחיד בינתיים , ע"ת שאראס ( אפילו כינוי מלבב יש לו - "המכשף" ) , רכז עם יכולת שליטה טובה בכדור , שלפחות ע"פ הרזומה , עושה את אלו שלידו טובים יותר , ובעיקר , ולא פחות חשוב , במגמת עלייה רצינית בשנים האחרונות.

אנדרסון ע"ת פארקר (בלי להחשב כחילול קודש ) , שחקן גבוה עם יכולת יצירת מצבי קליעה לעצמו , ומשחק פוסט אפ מרשים , אם לא יהרוס לעצמו יכול בהחלט להיות הגניבה של הקיץ , ואיידסון המדובר , שסאגת החתמתו , מתחילה להזכיר את ימי סולומון הלא נחמדים מאשתקד , שהוא ע"ת טל בורשטיין , הדבק המחבר , הערף המוסף שיהווה בקבוצה הזאת את המנוע , והקו המחבר בין הגארדים , לשחקני הפנים.

אחרי שהקו האחורי נסגר (צפו לעוד החתמה באיזור הזה , אני בספק אם ויינשיבסקי יכיל את עמדת הרכז לבד) , קו הפנים לפחות לגבי השמועות אמור להכיל מספר 4 "קפיצי" סטייל באסטון , ופופס מנסה בונסו , בדיוק עונה על הדרישה הזאת (שוב הכל ספוקלציות) , בכל מקרה לעמדה זאת ניתן עדיין להמתין ולא למהר להחתים , מה עוד שלפישר יש חוזה , אולם במידה ושוב מוחתם גבוה מוגבל קליעה מטווח ה"בקבוק" והלאה , הסנטר , אולי הפיסה הכי חשובה בסוג כזה של פאזל , חייב להיות משהו שיענה על הצורך הזה , קרי יכולת קליעה מכל הטווחים , משחק פוסט אפ שיכווץ את ההגנה ויתן אקסטה שנייה לקלעים (מגבלה מאד חמורה של מכבי בעונה החולפת) , ויותר חשוב , יכולת לנהל את ההתקפה העומדת מעמדת הפוסט , יעני בלי הרבה יותר מדי שמות לאוויר , ניקולה 2 , ושחקנים כאלו לא עולים הרבה , הם עולים המון!!.

זאת כמובן רק השערה , והכל עוד יכול להשתנות , כפוף כמובן למצבת השחקנים הפנויים ונושא התקציב , אבל יש לי הרגשה שפיני צריך סוג כזה של הרכב כדי לממש את פילוסופיית המשחק שלו , מכבי עוד יכולה להפתיע עם החתמה גדולה של שחקן סטייל וליקוביץ' (הלוואי!!) , אבל הכיוון לדעתי די סגור , הבעיה היא שמאד קשה למצוא שחקני פנים אינטיליגנטים מספיק ויקרים פחות כדי להשיג פילוסופיה כזאת , והחוק הישראלי די דופק את כל הסיפור בארץ.

ואלי פיני מכין לנו תבשיל אחר לגמרי , משהו שננתח אותו רק בעוד כמה שנים , סטייל ההרכב ההוא ששיגע את אירופה? רק הזמן יגיד.

יום שבת, 23 במאי 2009

על זמני



התוצאה 32-20 , עונה נוספת מסתמנת כהולכת לעבר כישלון מהדהד , אני לא יודע מי לחש ומה לחשו , אני יודע שבתוצאה הזאת , ברגע המכריע הזה , במשחק הזה , המכביסט הכי גדול בתולדות הקבוצה , נכנס למשחק , ומאותו רגע , כאילו הר געש צהוב , התפרץ לו.

עוד לפני השלשה הראשונה , עוד לפני המהלך ההזוי של הכידרור הכפול , עוד לפני שהוא בכלל נגע בכדור , כניסה אחת לפרקט , עשתה את מה שכל האימונים עד כה , כל התכנונים וכל הניתוחים , לא עשו , כניסה אחת לפרקט , שינתה את כל מהלך המשחק , אולי יזכרו מהמשחק הזה את הרבע השלישי , של השופטים , אולי את השלשות של טל , אולי את הפיזוזים של פיני , או את העינטוזים של ארויו , אני אישית אזכור את הרגע הזה , איך ברגע אחד , מכבי ת"א הפכה מעוד קבוצה מפוחדת , לאותה מכונה צהובה , שלא ניתן לנצח אותה , לא מאותו רגע והלאה , לא באותה משחק , ולא משנה מול איזו קבוצה.

יגידו שהוא אומנם מכביסט , אבל לא הגדול מכולם , יגידו שהוא לא באמת משלנו , שבכלל החיים שלא במקום אחר , אני אומר שסמנטיקה לא מעניינת אותי , אני אומר שלרוב ייצרב בתודעה שמיקי ברקוביץ' הוא המכביסט הכי גדול אי פעם , אני אומר ששארפ לעולם לא היה משחק בקבוצה אחרת בישראל , אני אומר ששארפ וויתר על האגו השלו למען הקבוצה , והיה מוכן לפנות את הדרך , על גבו , על חשבונו , לפעמים גם על חשבון רווחתו למען הקבוצה , אני אומר ששום שחקן בתולדות הקבוצה לא היה מוכן להגיע ממצב שהוא נגע באלים , כדי לחזור ולהיות בן תמותה , אני אומר שהיו שחקנים שלא היו מוכנים לא לשחק שלשה חדשים ולהכנס במצב של חצי הפסד , אבל לא שארפ , לא הוא.

השחקן שהחל את חייו הספורטיבים בישראל , כמכונת ירייה של קבוצה דרג ג' , הפך להיות במכבי סוג של אנרג'ייזר מהספסל , למציק סידרתי של רכזים , ועם יכולת לקלוע שלשות שהוא חופשי , עם השנים הוא הפך לסמל של מועדון שלא מוותר , שלא מוכן לקבל הפסד , שלא מסוגל להתפרק ולהעלם ,סמל על זמני של קבוצה בלתי מנוצחת , בלתי נתנת לשבירה, באותם דקות שדרק שארפ נכנס למשחק המכריע , אלפי האוהדים של מכבי לא ראו גארד מזדקן 180 בקושי ,ששיאו מאחוריו , הם ראו את המועדון שעל בירכיו הם גדלו , הם ראו את ברודי סוחף את הקבוצה לנס בדלונה , הם ראו את בורטרייט קולע וקולע בגמר 77 , הם ראו את מיקי ברקוביץ' קולע סל נצחון מול הפועל ר"ג , הם ראו את דורון ג'מצ'י קולע מחצי מגרש נגד ציבונה , הם ראו את קטש קובר את הפועל ירושליים בגמר הגביע , הם ראו את שארפ (כן אותו שארפ) קולע את סל הארכה הכי מפורסם שיש מול ז'אלגיריס , הם ראו את התקווה , את מכבי הגדולה שלא מוותרת , לא את חבורת המדוכאים שהסתובבה עד אותם רגעים על המגרש.

וזה מדבק , זה הכניס אנרגיות לא רק לקהל , אלא גם לשחקנים , פתאום שום כדור הוא לא אבוד , פתאום החישובים מי משחק שנה הבאה או לא כבר לא שיחקו תפקיד , פיתאום זה לא משנה מי משחק ועל מי הוא שומר, שחקן קטן , ששיאו מאחוריו , שעונה שלמה כמעט ולא שיחק , עשה את מה ששום מאמן ואף תרגיל לא מסוגל לעשות , הוא גרם לנו , לשחקנים , וגם לקבוצה היריבה להאמין שפה זה מסתיים ומפה כל תוצא אחרת חוץ מניצחון למכבי לא תהיה פה.

 אז עזבו אותי מצ'אק איידסון , או מוינשייבסקי , וגם אם יביאו את לברון ג'יימס למכבי ת"א , ברגעים הכי קשים , תנו לי רק את דרק שארפ , הכל כבר ייסתדר מעצמו.

יום רביעי, 20 במאי 2009

סינדרום יד אליהו

אחרי עוד הצגת שח"ל , של בחורינו בצהוב (יש להם בכלל מושג מה זה הסמל של מכבי?) , אני רוצה לנצל הזדמנות זאת ולהודות , לדבר היחיד שמונע מאיתנו , להצטרף לדני קליין בחופשת הקיץ , אצטדיון יד אליהו , או בשמו הפחות מגניב , אצטדיון נוקיה.


 


הרבה שחקנים עברו בשערי ההיכל הזה , אני בספק אם הם היו כה רכים וחסרי כבוד כמו החבורה ההזויה ששיחקה אתמול עם בגדי מכבי ת"א נגד גליל עליון , טובים יותר או פחות , אם הם היו במדים הצהובים הוא נסך בהם ביטחון , אם הם היו לצרנו , נסך בהם קיפאון , עד כי נודה בשמו הרפואי -  "סינדרום יד אליהו".


 הרי אין הסבר אחר לתצוגה של גליל אתמול בחצי הראשון , זה לא הסבר מקצועי , כי הם יודעים לקלוע , זה לא הסבר מנטלי ,כי החברה האלו הגיעו למשחק חמישי באולם הכי קשה בארץ אחרי מלחה וניצחו בשיניים , זה בסה"כ עוד משחק קובע ששוחק באולם המכושף הזה , שנכנסה אליו הקבוצה היריבה , גליל , בולוניה , ברצלונה , לא משנה , והשחקנים שם פשוט שכחו לשחק כדורסל.


יבואו ויגידו "מה פיתאום?"  "זאת ההגנה  של מכבי" ועוד כל מני קישקושים שלא קשורים למציאות , אין שום דבר שיכול להסביר איך רוברטס שחקן של 40-50% מהשלוש , עומד חופשי , אחרי עוד "הגנה" מתוחכמת של מכבי ומחטיא , ומחטיא ומחטיא. אין שום הסבר איך אדלקה , שנתיים לפני עומד 400 פעם על קו העונשין וקולע 2 , מה שמוביל לעוד הפסד של גליל בחצי גמר הפינל פור , שום דבר זולת הקיפאון שמטיל האיצטדיון הוותיק הזה , לא יכול להסביר איך ערב אחרי ערב , מגיעים שחקנים טובים למקום הזה , ומציגים את משחקם הגרוע ביותר.


 הבעיה היא שעם השנים ניכר הדבר שהעוצמות של האצטדיון הזה , מחלחלים גם לשחקנים שלנו , כי מכבי אתמול היתה רק קצת יותר טובה מהיריבה שלה , לא יותר מדי , רק טיפ טיפה.


 אז ליום חמישי , מלבד הדרישה המאד בסיסית , להכשיר את בראון כמה שיותר מהר , ולתת ללימונד\שארפ כמה דקות כדי לעזור לקבוצה , אני קורא בתחינה נרגשת לאולם המכושף שלנו , עזור לנו שוב , אין לנו כוח (וכדורסל) לעשות את זה בלעדיך.

יום שבת, 16 במאי 2009

המקל והגזר

ועכשיו אחרי שגליל \ גלבוע הצליחו לגבור על האלופה היוצאת , למכבי ברור מי היריבה שעומדת בינה לבין הופעה בגמר הפיינל פור , פשוט זה לא יהיה , אבל מבין 3 המשתתפות בפיינל , גליל \ גלבוע מהווה את היריבה הכי נוחה שמכבי יכולה לקבל.



קו קדמי דליל עד לא קיים , חברה צעירים ולא מנוסים , ומספר שחקנים שניתן להתמקד בהם , ולשבש את מידת הנזק שהקבוצה מסוגלת לנפק.
אבל וזה אבל גדול , ראינו שגם החברה הצעירים הללו , מסוגלים במשחק גדול , לנפק יכולת ברמה גבוהה ,גל מקל , הכישרון שגדל במכבי ת"א נולד לתוך תפקיד המנהיג בקו האחורי , של גליל\גלבוע , ומסוגל ביום טוב , להביך את ארויו שאינו ידוע בתור אחד השומרים הגדולים בקו האחורי של מכבי. השוטינג גארד רוברטס , מסוגל ביום נתון לקלוע באחוזים גבוהים מאד מחוץ לקשת , נקודת תורפה כואבת למכבי בכל העונה , ושאר החברה הצעירים , והרוטציה המורחבת שעודד מעניק , מציבים מול מכבי רגליים טריות כל הזמן , והמון רעב.

עם זאת , גליל\ גלבוע גם ביום טוב , לא מהווה יריב למכבי שהיא לא נמצאת ביום קטסטרופלי , עדיין הנסיון והכוח מתחת לסל , והידיעה שעוד 2 משחקים והעונה המסויטת הזאת מסתיימת , מציבים מול מכבי מספיק אתגר כדי לגבור ואפילו בקלות מול גליל.

לכן , אם מכבי תמשיך את מנטליות הדריסה שהיא פתחה בשלושת המשחקים האחרונים שלה , תרד קצת מהשואו ע"מ לסגור את המשחק מוקדם , תלך פנימה ולא תפציץ מחוץ לקשת , ותתמקד במקל וברוברטס , אני לא רואה סיכוי להפתעה , מצד שני מדובר במכבי ת"א של העונה אז הכל יכול להיות....

יום שני, 11 במאי 2009

ועכשיו , לדבר האמיתי

סוף סוף אחרי 60+ במצטבר בהפרש , בשלושת הנצחונות האחרונים , ו50+ זרים מביכים יותר ופחות שעברו פה, מגיעה סוף סוף העונה הכי מסוייטת בעשור הנוכחי , ל GRAND פינאלה שלה , פיינל פור ישראלי , או אם תרצו , גביע המדינה 2.

 

 אחרי שביישו את הפירמה במשחק הראשון , המשימה העיקרית של מכבי היתה להחזיר לעצמה את הכבוד ואת כוח ההרתעה , במשימה הראשונה היא עמדה בצורה מעוררת הערכה , אני לא בטוח , עם זאת שמכבי מפחידים משהו אחר.

את הסיכומים נשאיר לסוף אם כי נדמה הוא שמכבי מגיעה , די מוכנה לשלב הקריטי של העונה , הרוטציה יחסית התייצבה , לימונד בתקופה רעה רואה יותר ספסל , טל בורשטיין מקבל (שוב) הזדמנות להציל מעט מכבודו , החמשייה של אליהו , כספי , פישר ,  ארויו ובראון , נמצאת ברגעים החשובים , גם די בראון נכנס לתת לארויו קצת יותר נשימה ועוד לחץ על הגארדים, קצת גרין , ופירורים למגי.

זה הספיק לאשקלון , אני גם משער שזה יספיק מול חולון\גליל שהסדרה בניהם לא הסתיימה , אבל אם מכבי תעבור את חצי הגמר , היא תצטרך להופיע בשיאה , מול מי שלא תבוא חיפה או י-ם , הקבוצות היחידות בליגה שמסוגלות להתמודד פיסית מול מכבי.

אז בנתיים נשאר לנו להמתין , לראות מי תהיה היריבה , בקרוב יתחילו הניתוחים והפרשנויות , הניחושים וההשערות , ואמת אחת ברורה וידועה , הכל נמצא בידיים שלנו , חברה , והגיע סוף סוף הזמן לקחת.

יום שני, 4 במאי 2009

כתב הגנה

סוף סוף ,אחרי כמעט עונה שלמה , הגיעה מכבי לתובנה המאד פשוטה , שגם בליגה שלנו שאנו כל כך אוהבים לזלזל בה , גם בליגה הזאת , מה שמנצח משחקים , זאת הגנה.



וזאת בכלל לא שאלה של ציוות או הגנה מתחכמת , זה לא שפיני שלף איזה שפן מהכובע או עשה איזה קסם אחר , ואם אני לא טועה מכבי לא החתימה איזה משהו בשבוע האחרון.....
זאת הירידה להגנה של ארויו שנזכר לרוץ אחורה באותה מהירות שהוא רץ קדימה , זאת המלחמה של ליאור על ריבאונד , למרות שהוא כבר עם רגל וחצי מחוץ לקבוצה , אלו הם האנרגיות שיניב גרין ועמרי כספי מניבים גם אם לא נכנס כל כך הכדור בהתקפה , זה בסה"כ רצון , רצון שלא יעשו ממך צחוק , רצון שכל אלו שצצו בשבוע החולף יחזרו לחורים שלהם , זה האקסטרה מאמץ ששמור בד"כ להטבעה או לכל מהלך התקפי אחר , שהפעם החברה לקחו את האנרגיות האלו לחצי המגרש שלהם.

זה כל הסיפור , בהשראת הפיינל פור האחרון שראינו , איך שחקנים של מליונים לא מוותרים לעצמם בשום צד של המגרש , איך גאווה של אלופה כמעט ומספיקה לה לעשות את הבלתי יאומן , איך גם יום שחור התקפית מתקזז עם הרצון בגנה , ואיך זאת לא בושה לתת את כל מה שיש לך עבור ניצחון. זה כל הסיפור , לא הגנות מתחכמות ולא טריקים מהשרוול , שריטות , נשיכות ובעיטות , ככה לוקחים משחקים , וככה מנצחים סדרות.

את ההלי הופים תשאירו לשנה הבאה , בואו ננצח קיבינימאט.

יום שישי, 1 במאי 2009

ומה עם ליאור?

עם כל ההמולה סביב ליאור והחוזה או לא שיש לו בטאו , מעניין לקרוא דברים שכתבתי עליו אחרי המשחק מול ציבונה , הנצחון האירופאי הראשון אחרי הגעתו של פיני גרשון.



"באתר היורוליג מאד מפורטת שיטת הראנקינג, כמה קלע השחקן, כמה ריבאונד, עבירות שהוא סחט וכו', מה שלא מפורט בכלל, וגם די קשה לאמוד על כך נתונים סטטיסטים זה כמה סלים קיבל השחקן על הראש כתוצאה משמירה לא טובה וכמה הקבוצה ספגה כי הוא לא בא לעזרה. לא שאני בא להיות קטנוני, אבל יכול להיות שמה שמספיק התקפית נגד ציבונה לא יבוא לידי ביטוי מול הקבוצות הטובות באמת, ומה שהביא לציבונה כ"כ הרבה נקודות קלות, יביא גם יביא לקבוצות החזקות יותר.
שחקן מחונן ליאור, לא מפחד לתקוף את הסל, רגש נפלא באזור הטבעת, מגוון הטעיות ,תנועה לא פוסקת, ואפילו קור רוח בתנאים קשים, SO FAR SO GOOD. הבעיה היא שהוא צריך להיות אולי השחקן הכי חשוב במסגרת ההגנתית של מכבי, הוא זה שצריך לשחק את הבין 2 בהגנה כאשר מתבצע תרגיל של PICK & ROLL בין שחקן נמוך לגבוה, הוא זה שצריך לשמור על שחקנים חזקים ואולי גבוהים ממנו באזור הסל, הוא זה שצריך לצאת אם מדובר בגבוה שקולע מבחוץ, הוא זה שצריך לבוא לעזרה שמתבצעת חדירה למרכז ועל כל אלו הוא גם צריך לקחת ריבאונד, וכל זה רק בחלק ההגנתי.
תפקיד של מספר 4 הוא אחד התפקידים הכי חשובים בקבוצת כדורסל מודרנית ביורוליג, לא מספיק כישרון כדי לאייש עמדה זאת, צריך גם המון אינטליגנציית כדורסל ובעיקר המון רצון, כי זה תפקיד שמצריך עבודה נון סטופ בשני צידי המגרש, ליאור עושה לעצמו הנחה בצד ההגנתי, הוא לא בא לעזרה שצריך ואם הוא בא הוא עושה זאת לא טוב או לא מתזמון הנכון, הוא לא שומר טוב את הבין 2, מתקשה מול שחקנים באחד על אחד, סטייל סניד מי-ם, ומול הקבוצות הגדולות גם מתקשה לקחת ריבאונד, אני לא מתכוון לקחת ממנו שום דבר התקפי, למרות שמול הקבוצות בטופ 16, יהיה לו הרבה יותר קשה לקחת ריבאונד ויהיה לו הרבה יותר קשה להגיע למצב קליעה נוח בקרבת הסל, ההגנה תישאר חלשה כפי שהייתה מול ציבונה, רק אז ליאור יהווה נקודת תורפה כפי שהיה במשחק מול ירושלים, אז גודס הורה לשחק על הצד של ליאור בהגנה וקיבל דיבידנד בשפע.
לליאור יש אופציה מעניינת, עדיין הוא יכול לעשות סוויצ' הגנתי, ולהיעזר במאסטרים בתחום (הנפלד?), אם יעשה זאת יגיע לNBA, אם לא נאלץ לראות עוד טאלנט מקומי, שמופיע פעם בעונה כמצטיין מחזור מול קבוצה שמאפשרת לו לחגוג.ובשאר הזמן מספק הגנה רעה לצד כמה הברקות מקומיות."



מדהים איך שדברים לא משתנים הא?

משחקים עוברים , קבוצות שונות , סיטואציות אחרות לחלוטין ועדיין ליאור אליהו לא השתנה במילימטר , לא לטובה , ולא לרעה , אולי קצת יותר או פחות מצב רוח.

3 שנים הוא שחקן מפתח אצלנו , טוב נו , שנתיים וחצי אם מתעקשים , 4 מאמנים שמו אותו כ 4 פותח , אחד וויתר עליו והגיע לפיינל פור , לכל השאר ביחד יש 2 תארים - גביע ווינר ואליפות בפוקס , אולי הגיע הזמן שגם הוא וגם אנחנו ננסה משהו חדש , ליאור ילך לשדות זרים להפליא את אירופה עם מגוון תנועות ללא כדור ואיתו , ואנו נשים רחמנא ליצלן שחקן בעמדה 4 שיודע לשחק הגנה...