משחקים גדולים נמדדים בשחקנים גדולים , ויום חמישי אולי לא היה משחק איכותי , אולי לא היה במסגרת הזמן החוקי שלו , איזה מיצג מרשים של כדורסל , אבל הוא בוודאי ובוודאי עונה על ההגדרה של "משחק גדול" ובמשחקים גדולים, מופיעים שחקנים גדולים.
לאמפה הוא לא שחקן למשחקים גדולים , מתי שצריך לשרוט , להאבק , להלחם , הוא מתקפל , תנו לאנדרסון משחקים כאלו הוא פורח , מאז אנתוני פארקר לא היה למכבי שחקן כזה שמסוגל בכל רגע נתון ללכת פשוט חזק לטבעת שהוא עובר את כולם כאילו הם לא היו שם , פארקר אולי עשה את זה ביותר סטייל , אבל לעוצמה הפיסית ולעליונות האתלטית שיש לאנדרסון נכון להיום אין אח ורע , ביורוליג.
ווישיניבסקי הוא שחקן למשחקים גדולים , למרות משחק מזעזע ברבעים 1,2,3 , השכיל פיני לתת לו את המושכות ברביעי , שם ענה לו וישינייבסקי ב 13 נקודות קלאץ' כולל שלשת הארכה נהדרת , ההתעוררות של ווישינייבסקי , שלוותה בשאגות קרב , ולא פחות מזה כל מהלך של פרקינס בהארכה ,הראתה לנו שיש לנו מספיק אופי בעמדת הרכז גם אם לפעמים לא הולך לה במשחק מסודר , והפרשן התורן חופר לנו בראש , שזה לא מספיק.
משחק גדול הוא גם מפלטו של מאמן גדול , ולמרות ניהול משחק על גבול ה "בירנבוימי" , חילופים מבולבלים , וחוסר תגובה למצב עבירות של שחקניו פיני גרשון הבין שמה שינצח לו את המשחק ברגעים האחרונים שלו הוא הגארדים , ומול ההרכבים הכבדים של רומא (קרוסריול בעיקר) , פיני העמיד חמשייה שמסוגלת לחדור ולהגיע עד לטבעת , ולא רק לעמוד בחוץ ולידות שלשות,צביקה שרף היה מגיע לאותו מצב , אבל לא היה מקבל את אלמנט המזל שכ"כ מייחד את פיני , זה כל ההבדל בין השניים.
שבוע הבא פגרה זמן טוב לקבוצה לאגור אנרגיה וקצת להכניס את לאמפה ופישר לעניינים ,עד כה זה טוב לפיינל 8 , ליותר מזה צריך גם תרומה מהקו הקידימי.
גדול!!
השבמחק