יום עצוב , יום שבו מרכינים ראשים ושותקים.
עזבו את הספקולציות , תשכחו לרגע מהטוקבקים , עת להחריש ולשתוק , ולהזכר.
עת להזכר בימים כלילות שהיה תורם לקבוצה , מכספו , מליבו , מזמנו.
עת להזכר בימים הקשים והשמחים , בעצובים , ובמאושרים , הבעות הפנים של מוני לא משקרות.
ביום שבו הכל מקצועני , הרגש אטום , החמישייה זרה , והאולם ממוסחר , זמן לשאול
where is the love?
האהבה כבר לא איתנו עוד.
יהי זכרו ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה